#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קב. כתב לכהן חייב אני ליתן לך ה' סלעים האם חייב ליתן לו והאם בנו פדוי ומודע?	"חייב ליתן לו - לר' יוחנן שסובר שכתב לו חייב אני לך מנה חייב פשוט ולר&quot;ל שפוטר כאן שאני שיש שיעבודא דאורייתא והטעם שכתב כדי לברר לו כהן.<p dir=""rtl"">ובנו אינו פדוי -&nbsp;&nbsp;הטעם (לר&quot;ל, וע' תוס' אף לר&quot;י) ביאר עולא מדרבנן גזירה שלא יאמרו פודים בשטרות.</p>"	כתובות קב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קב: 1 'אמר רב גידל אמר רב כמה אתה נותן לבנך כך וכך וכמה אתה נותן לבתך כך וכך עמדו וקידשו&nbsp;&nbsp;קנו הן הן הדברים הנקנים באמירה' מדוע נקנה באמירה? <p dir=""rtl"">והאם ניתן להכתב?</p>"	"רבא בתחילה הבין דוקא בקטנה כיון שמקבל את הכסף הקידושין, ולא היא שאם כן היאך אבי הבן התחייב, אלא בהנאה שמחתני ההדדי גמרי ומקני.<p dir=""rtl"">הסתפקו האם ניתן להכתב ולא נפשט, מכל מקום אם עשו קנין ודאי ניתן להכתב.</p><p dir=""rtl"">(רש&quot;י פ' ניתן להכתב האם יכול לכתבו כדי לגבות ממשועבדים, ותוס' ביארו האם דברים האלו מועילים דווקא שכתבו, וע' ברא&quot;ש שפ' האם אפשר לכתוב בלא דעת השני משום שאינו רוצה שירבו עליו שטרות.)</p>"	כתובות קב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קב: 2 שנינו במשנה גבי הנושא את האשה ע&quot;מ לזון את בתה ה' שנים וכו' מתו, בנותיהן ניזונות מנכסי בני חורין והיא ניזונת מנכסים מושעבדים, מה טעם החילוק ביניהן (2)?	אם נאמר שתנאי האירוסין כמה אתה נותן לבנך וכו' ניתן להכתב ניחא שהיא כבעלת חוב והם כיורשים. אבל אם נאמר שלא ניתן להכתב י&quot;ל בשקנו מידו ואפ' הכי בנות אף שהיו בזמן הקנין וחל עליהן הקנין אינן אוכלות ממשועבדים, כיון שאוכלות בתקנת חכמים, אימור צררי אתפסינהו.	כתובות קב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קב: 3 זוג שמתגרשים אצל מי גדלה הבת (ומהיכן שמענו זאת)?	מדתני בנושא אשה ע&quot;מ לזון את בתה ה' שנים והתגרשו זן אותה במקום שהיא אמה ולא תני במקום שהיא ש&quot;מ בין בקטנה בין בגדולה הבת אצל האם {ולא רק הקטנה משום מעשה שהיה שהרגו אותה האחים}.	כתובות קב:		
